פסק-דין בתיק עש"א 110-09

1.      לפניי ערעור על חיוב בהיטל השבחה בהתייחס ל-2 דירות ברחוב שערי חסד 27, ירושלים הידועות כנכס מס' 300390790000017, גוש 30039 מגרש 79 תב"ע  2138 חשבון 3356391-023 (להלן: "הנכס"). המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם עומדים המערערים בתנאי הפטור מהיטל השבחה כפי שנקבעו בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "התוספת השלישית").

2.      בעיקרי הטיעון טענו המערערים, כי ביום 12.12.99 ניתן היתר בניה על פי תב"ע 2138.  על החלקה נבנה בית לפי ההיתר, ובו החלו לבנות 2 דירות. על ההיתר ניתן פטור מהיטל השבחה. ההיתר איפשר בניה של 2 דירות ששטח כל אחת מהן לא עולה על 120 מ"ר. בפועל החלה הבניה של הדירה הראשונה, בה גרו המערערים 2 ו-3, הדירה השנייה, שטרם הסתיימה בנייתה יועדה לבתם של המערערים.

המערערים טענו להתיישנות מאחר ועברו כ-10 שנים מאז מתן ההיתר על ידי עיריית ירושלים ועד הודעת החיוב לתשלום בגין היטל השבחה.

לגבי הדירה הראשונה הגיע פטור מההיטל לו זכאים המערערים כיוון שהם גרים בדירה 4 שנים מגמר הבנייה. גם לגבי הדירה השנייה נטען כי הם זכאים לפטור שכן רכשו אותה מהגמ"ח המגיע לו פטור מהיטל השבחה.

לטענתם, המערער 1 זכאי לפטור מהיטל השבחה, בהיותו גמ"ח ומוסד צדקה וחסד, לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית. רק בשנת 2008 נמכרו המקרקעין למערערים 2 ו-3  וכל התמורה הועברה לגמ"ח כדי שישתמש בהם לצרכי מטרות החסד.

עוד נטען, כי שטח הדירות קטן מ-120 מ"ר. המערערים גרו באחת מתוך שתי הדירות, ולכן הם זכאים לפטור מלא ואילו על פי סעיף 19(ב)(6) לתוספת חל פטור גם על הדירה השניה.

לפיכך, ביקשו המערערים ליתן פטור מלא לשתי הדירות שנבנו על החלקה.

3.      המשיבה טענה מנגד, כי לא חל בענייננו הפטור הקבוע בסעיף 19(ב)(4) שכן החיוב נשוא הערעור הינו בגין הוצאת היתר בניה בת.ב.  99/541, בו מבקש ההיתר הינו העורר 2 ולא המערערת 1, משכך, אין המערערת 1 צד לא בפטור המותנה ולא בחיוב נשוא הערר. כנגד העורר 2 אף הוגש כתב אישום בגין בניה בסטיה מהיתר בו הודה והורשע ואין מחלוקת כי הוא בעל ההיתר. מכל מקום, הוסיפה המשיבה, כי הפטור למוסד שנקבע בסעיף 19(ב)4 לא הוענק לבניה למגורים.

ביחס לטענת המערערים כי חל הפטור הקבוע בסעיף 19 (ב) (6) לתוספת השלישית, טענה המשיבה, כי מדובר בפטור שניתן לבעל המקרקעין ולא למחזיקים, כפי שהיו העוררים בענייננו, מה גם שהמערערים ביקשו את הפטור רק כעת ולא בשלב הגשת ההיתר.

ביחס לטענת המערערים, כי הם עומדים בתנאי הפטור הקבוע בסעיף 19 (ג)(1), טענה המשיבה כי ההיתר ניתן להרחבת דירה קיימת ובניית יחידת דיור חדשה, משכך בשלב בקשת ההיתר היה על המערערים לשלם את היטל ההשבחה, בהתאם לאמור בסעיף זה. משלא שילמו את היטל ההשבחה במועד הוצאת ההיתר ומשאין חולק כי לא עמדו בתנאי הפטור אין להם להלין אלא על עצמם.

לעניין הטענה כי בניית הדירה השניה טרם הסתיימה עד למועד הרכישה, ולכן הבת טרם גרה בדירה וכי הפטור המותנה עדיין בתוקף, נטען כי טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הרשעת הנאשם - המערער 2 ביום 9.3.08 בעבירה של בניה בסטיה מהיתר וכן בגין אכלוס המבנה נשוא הערעור בין השנים 2000 ל-2005. הבניה הושלמה ואוכלסה אך לא על ידי מקבלת הפטור. מכל מקום הפטור המותנה הינו אך ורק בגין הדירה השניה.

לשיטת המשיבה, לא יעלה על הדעת שהמערערים יאחזו בחבל משתי קצותיו, שהרי אם הינם זכאים לשיטתם לפטור בגין הדירה הראשונה, בשל כך שהיא בת פחות מ-120 מ"ר, הרי שכל בניה מעבר לכך מהווה למעשה אי עמידה בתנאי הפטור.

4.     לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים ובמוצגים שהוגשו ולאחר שנתתי דעתי לטענותיהם בעיקרי הטיעון שהוגשו מטעמם ושמיעת טיעוניהם בעל פה, שוכנעתי כי המערערים אינם עומדים בתנאי הפטור שבתוספת השלישית ולפיכך דין הערר להידחות מהנימוקים שיפורטו בהמשך.

5.     ראשית, היה מקום לדחות את הערעור על הסף, שכן המשיבה צריכה להיות הועדה המקומית לתכנון ובניה ולא עיריית ירושלים. המערערים לא תיקנו את הודעת הערעור ורק מטעם זה דין הערעור להידחות.

        שנית, הערעור הוגש בשיהוי ניכר מיום מתן ההחלטה של מנהל המחלקה להיטל השבחה ומאז חלפה כשנה. לא הוגשה בקשה להארכת מועד, אשר ניתנת על פי התקנות רק מטעמים מיוחדים שירשמו ובמקרה זה חלפה שנה ולא הועלו טעמים מיוחדים.

        מו"מ שהתנהל בין הצדדים, אינו מקים טעם מיוחד להגשת הערעור באיחור כה ניכר, וגם מטעם זה ראוי היה לדחות הערעור על הסף.

6.     לגופו של עניין - סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית דן בפטור שניתן למוסד צדקה בין היתר וקובע:

"לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:

השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט... שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין [או התמורה בעדם] משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות".